גזר דין בתיק ת"פ 1096-08

1.       נגד הנאשם, בעליו של עסק בשם "מרכז האבן חלילה" (להלן: "העסק"), הוגש בחודש ינואר 2008 כתב אישום המייחס לו שורה של עבירות לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "חוק מע"מ") שעבר במהלך השנים 2000-2002.

2.       בכתב האישום (אשר תוקן בשנית בחודש דצמבר 2008) טוענת המאשימה, כי במהלך התקופה הנ"ל כלל הנאשם שלא כדין בספרי העסק 30 חשבוניות מס פיקטיביות כדלקמן: בתקופה שבין 23.9.00 ועד 31.5.01 הוא כלל בספרי העסק 18 חשבוניות מס פיקטיביות שנשאו את שמו של העוסק "קורונל", כאשר לא הייתה כל עסקה בבסיס החשבוניות. סכומן הכולל של החשבוניות היה 12,763,059 ש"ח, והנאשם קיזז בדו"חות התקופתיים שהגיש באותה עת את מס התשומות הגלום בחשבוניות האמורות, אשר הסתכם ב-2,169,720 ש"ח. עוד נטען, כי בתקופה שבין 10.12.01 ו-30.3.02 כלל הנאשם בספרי העסק 12 חשבוניות מס פיקטיביות שנשאו את שמו של עוסק "א.א.ד. כח אדם בע"מ", אשר סכומן הכולל 4,434,955 ש"ח, כאשר לא הייתה כל עסקה בבסיס החשבוניות. הנאשם קיזז בדו"חות התקופתיים שהגיש באותה עת מס תשומות שגלום היה בחשבוניות האמורות, בסך 753,301 ש"ח.

          הנאשם מואשם בכתב האישום המתוקן בניהול ספרי חשבונות כוזבים ובניכוי מס תשומות שלא כדין, בלא שהיו בידו המסמכים הנדרשים על פי סעיף 38 לחוק מע"מ, וכל זאת, במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס כדין, בנסיבות חמורות.

3.       נוכח כפירת הנאשם במיוחס לו החלה שמיעתן של הראיות בתיק, ואולם, בתאריך 4.7.10 הציגו הצדדים הסדר טיעון שבמסגרתו ביקש הנאשם לחזור בו מהכפירה. הוא הודה במיוחס לו בכתב האישום המתוקן והורשע בעבירות הבאות:

א.      ניכוי מס תשומות ללא מסמך כנדרש בסעיף 38 לחוק מע"מ, במטרה להתחמק או להשתמט ממס - 13 עבירות לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק;

ב.       הכנת ספרי חשבונות כוזבים או רשומות כוזבות, במטרה להתחמק או להשתמט ממס - עבירה לפי סעיף 117(ב)(6) לחוק;

ג.       התחמקות ממס בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 117(ב2) לחוק.

השתלשלות  העניינים

4.       בטרם אפרט את עמדות הצדדים לעונש, מלים מספר על השתלשלות העניינים בתיק, שהדיונים בו החלו ב-10.2.08. בתאריך 3.2.08, לאחר דחיות רבות ומאולצות, מרביתן לבקשת הנאשם, או, עקב היעדרותו מהדיונים, התייצבו הנאשם וסנגורו בבית המשפט, והודיעו על כפירת הנאשם בעובדות כתב האישום. נקבע מועד לשמיעת הראיות. בין לבין, אירעו שניים: בעקבות בקשת הסנגור ליתר פירוט של עובדות כתב האישום הגישה המאשימה כתב אישום מתוקן בשנית, שמתכונתו היא המתכונת אליה התייחסתי בפתיח; זמן לא רב לאחר מכן, הגישה ההגנה בקשה לקבלת חומר חקירה (ב"ש 1188/09), ובמקביל לה, בקשה לביטול כתב האישום בהעדר שימוע. מטיעוני הצדדים בבקשות עלה, כי בין הנאשם לבין רשויות המס מתנהלים הליכים ממושכים, במסגרתם נדון בבית המשפט המחוזי בת"א ערר שהגיש הנאשם על השומות שהוצאו לו. במסגרת זו, גם קוימה חובת היידוע. הנאשם ויתר, מצדו, על זכות השימוע, ובא בדברים עם רשויות המס, עד שהושגה בחודש דצמבר 2005 פשרה בתיק הערר, שהתחייב הנאשם לשלם את חובו למע"מ, ולכפר על העבירות הפליליות דנן באמצעות תשלום כופר. אולם, הנאשם לא עמד בתנאי הפשרה וההסדר שנחתם, ולא שילם את הכופר עד סיומה של שנת 2007. מטעם זה, פתחה המאשימה בחודש ינואר 2008 בהליכים פליליים, כאמור, והגישה את כתב האישום. בנסיבות אלה, ובשל השיהוי הרב שחל בבקשה, סברתי, כי לא קופחה זכות השימוע של הנאשם, ודחיתי את בקשתו לביטול כתב האישום. מכאן ואילך הוחל בשמיעת הראיות.

5.       כאמור, הצדדים ערכו הסדר טיעון. על פי ההסדר, הודה הנאשם במיוחס לו והורשע. הוסכם בין הצדדים, כי כפוף לתשלום סכום של 950,000 ש"ח לרשויות מע"מ עד 2.2.11, הם יעתרו במשותף לעונש של 6 חודשי מאסר, אותם יוכל הנאשם לשאת בעבודות שרות, עונש מאסר על תנאי בצדו, וכן, קנס בשיעור 50,000 ש"ח. עוד הוסכם, כי אם לא יעמוד הנאשם בתנאי המקדמי -  יטען כל צד באופן חופשי לעונש.

6.       הנאשם לא מילא במועד שנקבע את התנאי המקדמי. לפנים משורת הדין, הענקתי לנאשם, לבקשתו, שהות נוספת לתשלום הסכום עד 28.3.11. גם במועד זה לא עמד הנאשם בתשלום המותנה כולו, ושילם סך 300,000 ש"ח מתוך הסכום שהוסכם עליו. לפיכך, נשמעו הטיעונים לעונש, כאשר התובע רואה את עצמו חופשי לעתור לעונש שלא על פי ההסדר.

עמדות הצדדים לעונש

7.       בטיעוניו הדגיש ב"כ המאשימה את חומרתם הקיצונית של מעשי הנאשם והנסיבות בהן בוצעו המעשים, בכלל זה, ההיקף העצום של החשבוניות הפיקטיביות שנכללו בספרים (כ-17 מיליון ש"ח) וקיזוז ממושך של תשומות בהיקף גדול (3 מיליון ש"ח בקירוב). נכון שהנאשם ניסה במשך שנים (מאז הסתיימה החקירה ב-2003), להסדיר את החוב למע"מ, ואף התחייב לשלם את סכום הכופר שהוטל עליו, כדי להימנע מהגשת כתב האישום; המאשימה שיתפה עמו פעולה ובאה לקראתו ככל שניתן היה, אלא שהמחדלים, אשר נוצרו לפני שנים רבות מאוד, לא הוסרו עד תום עד היום, ונותר חוב בשיעור ניכר. נוכח אלה, ובהתייחס למדיניות הענישה הנוהגת והמקובלת, עתר התובע לגזור על הנאשם עונשי מאסר בפועל, שלא על דרך עבודות שרות, מאסר על תנאי וקנס מכביד אשר ישקף הנזק הקשה שגרם הנאשם במעשיו לקופת המדינה.

8.       ב"כ הנאשם הציג בפני בית המשפט בעל פה ובכתב שורה ארוכה של שיקולים המצדיקים, לדעתו, שייגזר על הנאשם במקרה זה עונש מתון, שלא יעלה על 6 חודשי מאסר, בעבודות שרות, וקנס כספי. בין יתר השיקולים מנה הסנגור את נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם, את אישיותו החיובית, את העדרן של הרשעות קודמות, ואת העובדה שמאז החקירה ועד היום, למרות הזמן הרב שחלף, לא שב הנאשם לבצע עבירות, כך שמתייתר גורם ההרתעה בענישתו. הזמן הרב שחלף מאז ביצוע העבירות ועד היום, משמש אף הוא שיקול להקלה בעונש, מה גם, שהנאשם הודה במעשיו, ושיתף פעולה עם רשויות המס לאורך השנים, ובכלל זה, כבר שילם על חשבון חובו - 1,150,000 ש"ח. מאמציו להשלמת התשלומים כשלו בשל סיטואציה כלכלית קשה שנקלע אליה כשסגרו השלטונות הפלשתינאים את המחצבה אותה רכש. עוד הפנה הסנגור, לצרכי השוואה, לעונשים הקלים שהוטלו על מנפיקי החשבוניות הפיקטיביות, ולעונשים מתונים שהטילו בתי המשפט בנסיבות דומות או חמורות יותר.

9.       מטעם ההגנה העיד חברו של הנאשם, יוסף מנצורה, בעליה של חברת י.מ. אספקת אבן ושיש בע"מ, הקשור עם הנאשם בקשרי עסקים 20 שנה, ועקב כך, הסביר העד, גם היה לחברו האישי הקרוב של הנאשם. העד חיווה דעתו על אישיותו החיובית והאנושית של הנאשם, נכונותו לסייע לאחרים, ובעיקר - אמינותו בעסקים. בשל יחסיהם הקרובים היה העד מוכן לסייע לנאשם בהמחאת שיקים לרשויות מע"מ לכיסוי חובו של הנאשם, אלא שרשויות מע"מ סירבו לקבלם. עוד סיפר העד על מאמצים עילאיים שעשה הנאשם לכיסוי חובותיו למע"מ, כשמכר רכוש במחירי הפסד, אלא שבכל אלה לא היה די כדי להסיר את כל המחדלים.

10.     הנאשם הביע צער על מעשיו, והבטיח כי אלה לא יישנו. הוא מנה את קשייו הכלכליים, והצורך לדאוג ולפרנס את בני משפחתו המורחבת, לרבות, אביו ואמו שהיא נכה בשיעור מאה אחוזים, ולרבות, אחייניו הקטינים.

11.     בתאריך 5.5.11 חלה התפתחות משמעותית. במאמצים ניכרים, כנראה, מילא הנאשם את התחייבותו הכספית כלפי רשויות מע"מ. לעיוני הומצא מסמך המאשר כי הנאשם עמד במלוא התשלום בסך 950,000 ש"ח. בעקבות זאת, ביקש  ממני סנגורו לראות בנאשם כמי שעמד בהסדר הטיעון, ולהשית עליו את העונש המוסכם.